ארבעים שנה לאיש האמונה הבודד
תובנות ומחשבות חדשות

הרב יובל שרלו

שני שערים גדולים נפתחו בפני בשעה שלמדתי את 'איש האמונה'. השער הראשון הוא שער מחשבתי כללי, העוסק במבנה הדיאלקטי. הקריאה הכפולה של שני פרקי הבריאה בספר בראשית התלכדה עם תורת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר הי"ו, ופתחה את האפשרות לפענח את הכפילות הגדולה שבעולמנו המחשבתי. כפילות זו באה לידי ביטוי כל אימת שאנו עוסקים בסוגייה בעולמה של תורה: ביטחון והשתדלות, אהבה ויראה, אישה הזהה לאיש ואישה המובחנת ממנו, הרב שחותמו מלכות והרב שחותמו כהונה, גאון וענווה ועוד ועוד. מבנה מחשבתי זה מאפשר תפיסת עולם רחבה, שאינה נתבעת להכניס עצמה בקופו של מחט, ולהתכנס לעמדה אחת צרה ומצומצמת. היא מאפשרת להקיף עולם ומלואו, ולמצות את כל הבחינות האפשריות של עולמנו הרוחני. היא פותחת במהלך של קיטוב, שעניינו העצמת הפער שבין הקטבים, ומאפשרת תנועה חזרה החותרת באופן מתמיד לאחד את הקצוות לאחד -- פעמים עולה הדבר יפה ופעמים לא.

דיאלקטיקה זו לובשת פנים ופושטתם. עיתים היא נושאת בחובה בשורה של ייסורים עמוקים, של חוסר מנוחה, ושל תנועה מכאיבה בין קטבים. עיתים היא נושא בחובה עונג בל ישוער שהוא מנת חלקו של התאב להיות קשור בעולמות כולם, ולנוע ביניהם בתנועה הרמונית. ההרמוניה אינה נוגעת דווקא לתחושתו של האדם, ואף שחוויית התנועה עשויה להיות מייסרת, היא מובילה למחוזות עליונים, עליהם כותב רבינו כי "...לעתים קרובות דומה עלי בבירור כי ההלכה אינה רואה בתנודתו המתמדת של איש האמונה בין ההדר ובין הברית עניין דיאלקטי אלא תנועה משלימה". לא רק במישור הקיומי קיימות פנים כפולות אלה, כי אם גם במישור התודעתי. מדובר באמונה עמוקה המחייבת את האדם להקיף עולם ומלואו, ולבסס חיי אמונה עשירים, המקיימים בפועל את צווי חכמים לעשות אוזן כאפרכסת, ולקנות לב שומע את כל אסופות דברי החכמים כולם. עולמו המבני של הרב מאפשר לנו לחיות בעולם רב תרבותי כבני בית, וללמוד למצות את ניצוצות האמת הקיימות בכל תפיסה רוחנית, ויחד עם זאת לחתור באופן מתמיד ל"אחד" הכולל את הכל יחד. את הסלידה מהדואליות המתמדת והחתירה לעולם אחד לימד אותנו הרב לקרוא מתוך עולם ההלכה: "הדבר שמביא אותי לידי מסקנה מופלאה זו הוא העובדה כי להלכה גישה מוניסטית למציאות, וכי היא דוחה ללא שיור כל דואליזם. ההלכה סבורה שקיים עולם אחד בלבד -- שאינו ניתן לחלוק למדורי חול וקודש -- ואשר יכול לשקוע בזוהמה ובאיבה או להתעלות לפעילות גואלת ורוויתי משמעות, מתוך שהיא מעלה כל הכוחות הצפונים למדרגה של קדושה...".

השער השני שפתח הרב היה שער תוכני, הנוגע למשמעות לימוד האמונה. עד למפגש עם 'איש האמונה' ידעתי כי לימוד אמונה משמעו לימוד תכני האמונה. לימוד אמונה נתפש בעיניי כליקוט מסודר ומובנה של כל ההיגדים הראויים -- בין אם מדובר בהיגדים הנוגעים לריבונו של עולם, ובין אם מדובר בהיגדים הנוגעים לעיקרי האמונה, לארץ ישראל ולעם ישראל, לטעמי המצוות, ולכל אותן סוגיות היסוד המרחפות בעולם תודעתו של האדם המאמין. מימות רבי סעדיה גאון בספרו הייחודי 'הנבחר באמונות ובדעות' ועד לספר 'דורנו מול שאלות הנצח' למדתי תכנים יסודיים ומהותיים המעניקים לאדם ידע על המחשבה העמוקה הטמונה בעולמה של תורה.

הרב יובל שרלו, בוגר ישיבת הר עציון ומוסמך לרבנות, עומד כיום בראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה. מלבד היותו מלמד תורה עוסק הרב בכתיבה אינטניסיבית בסוגיות רבות בעולמה של היהדות -- למן בירורים הלכתיים ועד לפרקי מחשבת היהדות בת זמננו. כן הוא מקדיש זמן רב למתן תשובות הלכתיות ברשת האינטרנט. הרב שרלו הוא חבר הנהלת רבני צהר, העוסקים בהתחדשות רבנית כלפי הציבור החילוני והדתי כאחד.

חזרה לרשימת המאמרים